זיהום אוויר והתחממות כדור הארץ

9 מתוך 10 אנשים נושמים אוויר מזוהם בכל יום!

זיהום אוויר נחשב כגורם סיכון הסביבתי הגדול ביותר. חלקיקים מיקרוסקופיים מזהמים חודרים אל מערכת הנשימה ומערכות שונות בגופנו ובכך גורמים לפגיעה בריאות, לב, מוח ועוד. מעריכים שזיהום האוויר הורג כ-7 מיליון אנשים בכל שנה!

זיהום אוויר גורם להתחממות גלובלית

בנוסף לסכנות הבריאותיות מזיהום האוויר, זיהום האוויר גורם להתחממות הגלובית. שימוש בדלקים מאובנים הם הסיבה העיקרית לזיהום האוויר וכמוכן הגורם המשמעותי ביותר להתחממות הגלובלית. כתוצאה מההתחממות הגלובלית, בין השנים 2030 ו-2050, ההתחממות צפויה לגרום לתמותה נוספת של כ-250,000 אנשים בשנה עקב תת תזונה, מלריה, שלשולים ועוד.

ע"פ התחזית הטובה ביותר, תהיה עלייה של לפחות 3 מעלות צלזיוס במאה הנוכחית, וזאת במידה ויופחתו פליטות גזי החממה ויקוימו המלצות הסכם פריז.

מחלות שאינן מדבקות (סכרת, סרטן ומחלות לב)

סכרת, סרטן ומחלות לב מהווים כ-70% ממקרי התמותה בכל העולם, כ-41 מיליון אנשים מדי שנה.

מחלות אלו גורמות לתמותה מוקדמת בגיל יחסית צעיר של כ-15 מיליון אנשים בין גילאי 30-69.

גורמי הסיכון הם מגוונים

גורמי הסיכון למחלות אלו הם מגוונים וקשורים לעישון, פעילות גופנית מעטה, שתיית אלכוהול, תזונה לא בריאה וזיהום אוויר.

בנוסף, גורמי סיכון אלו תורמים גם לפגיעה בבריאות הנפש. כמחצית מההפרעות הנפשיות מתחילות מגיל 14, ורוב המקרים אינם מזוהים או מטופלים. השפעת גורמי הסיכון על בני הנוער היא עצומה ולכן סיבת המוות השנייה בקרב צעירים בני 15-19 היא התאבדות.

מגפת שפעת עולמית (פנדמיה)

כמו בסרטי האסונות ההוליוודיים "התפרצות" ו-"התפשטות" סכנות ממגפות עולמיות (משלל נגיפים ובפרט משפעת) מממשות להגיע בכל עת, כפי שכבר קרה בהיסטוריה.

ארגון הבריאות העולמי מפקח באופן תדיר על נגיפי השפעת (Influenza).

בכל שנה, ארגון הבריאות העולמי ממליץ כנגד איזה זנים לחסן במסגרת חיסון השפעת העונתי. החשש העיקרי הוא מהתפתחות זן חדש ומסוכן שיכול להוביל למגפות עולמיות (פנדמיה), כפי שקרה בשפעת הספרדית שקטלה מעל 50 מיליון בני אדם בין השנים 1918 ל-1919.

כיום, הסכנות להתפשטות המגפות (ולא רק של שפעת) אף גדולות יותר עקב הגלובליזציה ועלייה בצפיפות האנושית ברחבי העולם. (זוכרים את בהלת שפעת העופות בשנת 2005 ואת בהלת שפעת החזירים בשנת 2009?)

חוקרים רבים עומלים על פיתוח חיסונים, תרופות אנטי-ויראליות ותרופות מניעה שלאחר חשיפה שיוכלו לעזור במניעת התפשטות המגפות, וזאת במקביל לשימוש בשיטות זיהוי מתקדמות עם מודלים ממוחשבים לבקרת התפשטות המגפות.

מחסור בתשתיות באזורי מצוקה

מעל 1.6 מיליארד אנשים (מתוך 7.27 מיליארד אנשים בעולם) חיים באזורי משבר של בצורת, רעב, מלחמות ומחנות פליטים- אזורים בהם מערכות הבריאות חלשות עקב מחסור בתשתיות רפואיות בסיסיות. אזורים אלו מהווים סכנה רבה לאנשים באותו אזור, אך גם מהווים סכנה כחממה להתפשטות מגפות למקומות אחרים.

עמידות לאנטיביוטיקה

אנטיביוטיקות שינו את פני הרפואה המודרנית.

ד"ר אלכסנדר פלמינג, זוכה פרס נובל על גילוי הפנצילין, היה מתהפך בקברו אילו ידע שחיידקים רבים כיום רכשו עמידויות שונות לאנטיביוטיקות.

לצערנו הרב, כיום, רואים יותר ויותר עמידויות של חיידקים לאנטיביוטיקות ולכן ישנה עלייה בסיכון לתמותה מזיהומים. לעיתים הציבור הרחב נחשף בכותרות החדשות לסכנות מזיהומים בבתי החולים, דבר שלצערנו הולך ומעצים משנה לשנה. זיהומים חיידקים אלו יכולים להוביל להתפשטות של מגפות חיידקיות שהן עמידות לטיפול אנטיביוטי.

מגוון סיבות לרכישת עמידות

אחת הסיבות לרכישת עמידות הינה שימוש יתר ושימוש לא נכון באנטיביוטיקות בקרב בני אדם, ובנוסף מתן נרחב של אנטיביוטיקות בתוך מזון לבעלי חיים בתעשיית הבשר והחלב.

כיום מובן שתהליך רכישת העמידות הינו תהליך אבולוציוני שרק מעצים את התלות באנטיביוטיקות ולכן עלינו לפתח תרופות וכלים חדשים ופרוטוקולי שימוש חדשים שימנעו את רכישת העמידויות.

אבולה וגורמי מחלה אחרים

בדומה למגפות נגיף השפעת, נגיף האבולה (Ebola) הגורם לקדחת דימומית, מוביל למגפות והתפרצויות קטלניות- 25% עד 90% מהנדבקים מתים תוך זמן קצר עקב דימומים מפושטים חיצוניים ופנימיים בגוף.

כיום הנגיף נמצא בעיקר באזור הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו, אך גם במדינות נוספות ביבשת אפריקה. החשש העיקרי הוא התפשטות הנגיף למדינות נוספות.

נגיפים קטלניים נוספים

אבולה אינו הנגיף היחידי המסוכן הגורם למגפות: ישנם נגיפים אחרים כמו הזיקה (Zika), ניפה (Nipah), מרס (MERS-CoV) וסארס (SARS) וכמובן ישנו החשש התמידי מהתפשטות של נגיף X, נגיף שעדיין אינו ידוע ויכול לגרום למגפות קטלניות.

מחסור בשירותי רפואה ראשונית

מהי רפואה ראשונית

רפואה ראשונית היא הטיפול הראשוני שתקבלו בעת בעיה רפואית. רפואה ראשונית היא המפגש הראשון שלכם עם מערכות הבריאות.

את הרפואה הראשונית תפגשו ב:

• מרפאות קופות החולים- רופאי הקהילה (למשל רופאי משפחה או ילדים) והצוות הסיעודי במרפאה.
• מוקדי רפואה דחופה כגון "טרם" או "ביקורופא"- רופאים (לרוב כלליים) והצוות הסיעודי.
• חדרי המיון בבתי החולים- רופאי חדר המיון, עוזרי רופא והצוות הסיעודי.
• ניידות עזרה ראשונה (אמבולנס)- פארמדיקים וחובשים.

המחסור ברפואה ראשונית

עיקר המחסור הוא במדינות מתפתחות, אך לצערנו גם בארץ קיים מחסור בשירותים אלו (למשל באילת). ישנם אזורים בארץ המבודדים ומרוחקים משירותי רפואה ראשונית, זמן המתנה ממושך לקבלת טיפול ראשוני. מצוקת כוח אדם היא סיבה נוספת למחסור בשירותי רפואה ראשונית.

הססנות והתנגדות לחיסונים

הססנות והתנגדות לחיסונים הייתה בולטת בישראל בשנת 2018 בהקשר לחיסון כנגד מחלת החצבת. עם זאת, תופעה זאת היא כלל עולמית ונצפת בעיקר במדינות מערביות.

החיסונים מונעים כ-2-3 מיליון מקרי תמותה מדי שנה. 

הססנות בהתחסנות פוגעת באפקט היעיל והחשוב של החיסונים– לשמור עלינו בריאים ולמנוע את המחלה המסוכנת. אחת הסיבות לכך היא פגיעה ב"אפקט העדר" שתורם לחיסוניות אנשים בקבוצה גם כאשר הם אינם התחסנו. אי התחסנות מובילה להתפשטות מגפות של מחלות שניתן למנוע אותן!

עלייה בתפוצת מחלות שניתן למנוע

בשנה האחרונה נצפתה עלייה של כ-30% במקרי החצבת בעולם. הסיבה העיקרית לכך הינה הססנות ואף התנגדות לחיסונים (Anti-Vaxxers).

הסיבות להתנגדות הן ככל הנראה עקב בטחון יתר ב"ידע רפואי" שאנשים מאמינים שיש להם, וגם פרסום מידע שגוי ומטעה, למשל בקבוצות פייסבוק וואטסאפ סגורות.

קדחת דנגי

קדחת דנגי נגרמת על ידי נגיף הדנגי המועבר ע"י יתושים מהסוג אדס Aedes (יכולים להעביר גם את נגיף הזיקה, נגיף מערב הנילוס הגורם לקדחת מערב הנילוס ונגיפים נוספים).

בקדחת הדנגי ישנם תסמינים הדומים לשפעת. כ-2.5% מכלל החולים מתים מהמחלה בכל שנה ובקרב החולים במצב קשה התמותה יכולה להגיע עד כ-20% עקב קדחת הדנגי.

כיום הקדחת ממשיכה להתפשט ברחבי העולם למדינות פחות טרופיות כמו נפאל.
כ-40% מהעולם נמצא בסכנה ממגפות קדחת הדנגי עם כ-390 מיליון הדבקות מדי שנה. 

HIV

מאמצים רבים נעשו וממשיכים להיעשות בשביל למנוע את התפשטות נגיף הכשל החיסוני האנושי (HIV) הגורם למחלת האיידס (AIDS). בעזרת טיפולים אנטי-ויראליים ומתן תרופות מניעה שלאחר חשיפה לנגיף (PrEP) מצליחים לבלום את הפשטות המגפה.

עם זאת, מדי שנה מתים כמיליון אנשים עקב הנגיף. עד כה נפטרו מהמחלה מעל 35 מיליון חולים. מעריכים שכיום ישנם 37 מיליון חולי HIV בעולם, מתוכם כ-22 מיליון מטופלים בעזרת תרופות אנטי-ויראליות.

לסיכום

ניתן לסכם את עיקרי 10 הסכנות הבריאותיות לשנת 2019 לפי הקבוצות הבאות:

1. הגברת המניעה- הפחתת זיהום האוויר ופליטת גזים מסוכנים, תוכניות להתמודדות כנגד הססנות או התנגדות לחיסונים למניעת התפשטות מגפות.
2. שיפור בתברואה, היגיינה ובתשתיות רפואיות כלליות וראשוניות- דגש על מקומות מוכי אסונות.
3. פיתוח תרופות וחיסונים חדשים- כנגד חיידקים עמידים וכנגד נגיפים מסוכנים.
4. תוכניות לחינוך רפואי מניעתי לעידוד אורח חיים בריא- מניעת עישון, הגברת פעילות גופנית, תזונה בריאה והפחתת שתיית האלכוהול.
5. ניטור אפידמיולוגי של מחלות- זיהוי מהיר ונקיטת פעולות מתאימות בעת חשש להתפרצות מגפה.

שתהיה לנו שנה אזרחית טובה עם בריאות איתנה!

מקורות וקריאה נוספת:

1. WHO
2. Getting to the Bottom of Anti-Vaccine Attitudes, Elsevier
3. Dengue and severe dengue, WHO
4. מהתנגדות לחיסונים ועד לאנטיביוטיקה- האיומים הגדולים לבריאות העולמית, מדעת
5. https://www.cdc.gov/globalhealth/security/ghsareport/index.html

ד"ר יאיר חזקיהו שטיינברג

רופא כללי