קטגוריות

פוסטים אחרונים

מחלת הפה והגפיים

מחלת הפה והגפיים או מחלת הפה והטלפיים?

פעמים רבות מתבלבלים בין מחלת הפה והגפיים שהיא מחלה שפוגעת בבני אדם לבין מחלת הפה והטלפיים שפוגעת בחיות משק. לא מדובר באותה מחלה… אז מהי מחלת הפה והגפיים? בכתבה נסביר על אבחון המחלה, תסמינים, הסיבוכים, הטיפול והמניעה.

הקדמה

מחלת הפה והגפיים (hand, foot and mouth disease) הינה תסמונת קלינית נפוצה בילדים (על אף שגם מבוגרים יכולים לחלות בה) המתאפיינת בחום, תפרחת של הריריות בחלל הפה, וכן תפרחת אופיינית של הגפיים ולעיתים בחלקי גוף נוספים.

מחלת הפה והגפיים

בתמונה: תפרחת אופיינית למחלת הפה והגפיים. לעיתים הנגעים כואבים.

מחוללי המחלה הינם נגיפים המשתייכים למשפחת האנטרו-וירוסים (Enterovirus), בעיקר נגיף קוקסאקי A16 (הנפוץ יותר בעולם המערבי כולל בישראל) ואנטרו-וירוס A71 שנפוץ יותר באסיה וגורם למחלה עם פוטנציאל לסיבוכים קשים יותר.

ראוי לציין שהחל משנת 2008, נגיף נוסף, קוקסאקי A6, זוהה כאחראי למקרים הולכים ומתרבים של מחלה זו במדינות שונות ברחבי העולם וגם בישראל.

דרכי ההדבקה

צורת ההדבקה היא אוראלית כאשר הנדבק נחשף להפרשות ממערכת העיכול או ממערכת הנשימה של אדם נגוע או אפילו לנוזל משלפוחית שפקעה על העור.

זוהי מחלה בעלת תפוצה עולמית המתרחשת בעיקר בקיץ ותחילת הסתיו, כאשר מרבית המקרים מתרחשים בילדים מתחת לגילאי חמש. גם ילד שנדבק אך אינו מציג את תסמיני המחלה או ילד שחלה והחלים לאחרונה מהמחלה יכולים להדביק ילדים אחרים.

תסמיני המחלה

ההתייצגות הקלאסית של תסמיני מחלת הפה והגפיים מתאפיינת בכאבי גרון, חום נמוך עד בינוני, תפרחת של ריריות חלל הפה, ותפרחת שמופיעה על הגפיים, באופן קלאסי על כפות הידיים והרגליים.

תפרחת בכפות הרגליים

בתמונה: ילד חולה במחלת הפה והגפיים עם תפרחת על כפות הרגליים.

הנגעים בחלל הפה כואבים לעיתים ועלולים להתפתח לשלפוחיות שמתבקעות ויוצרות כיבים. הם נוטים להופיע על רירית חלל הפה  והלשון, על קו החיבור בין החניכיים לשפתיים, ועל החיך הרך והקשה. לעיתים נדירות יותר הם יופיעו על הענבל, שפתיים ושקדים.

התפרחת שמופיעה על הגוף אינה כואבת בדרך כלל ועשויה אף היא להתפתח לשלפוחיות. היא יכולה להופיע על כפות הידיים, על האצבעות ובינהן, על כפות הרגליים והעקבים, גב כף הרגל, ישבנים, ירכיים, ברכיים, זרועות ומרפקים. מהלך המחלה לרוב קל ונמשך שבעה עד עשרה ימים.

התייצגות לא טיפוסית של המחלה

להבדיל מההתייצגות הטיפוסית של תסמיני המחלה, בשנים האחרונות תוארה התייצגות לא טיפוסית (atypical) שאופיינית לנגיף קוקסאקי A6.

התייצגות זו כוללת תפרחת מפושטת יותר, כולל מעורבות של הפנים, ובעיקר סביב הפה והשפתיים. בנוסף דווח על מעורבות של המפשעה. המעורבות העורית לעיתים כואבת ועשויה מגוונת.

מחלת הפה והגפיים- תפרחת הפה

בתמונה: תפרחת סביב הפה במחלת הפה והגפיים. תפרחת כזו אופיינית יותר למחלה לא טיפוסית שנגרמת על ידי נגיף קוקסאקי A6.

סיבוכים שפירים של מחלה לא טיפוסית הם התקלפות של העור של כפות הידיים והרגליים, לרוב תוך שלושה שבועות מהחלמה וכן ניוון ונשירה חולפים של הציפורניים, בדרך כלל תוך שמונה שבועות לאחר החלמה. מדובר בתופעות נדירות יחסית ולאחר הנשירה הציפורניים מחלימות.

בנוסף דווח על חום ממוצע גבוהה יותר וכן על מחלה ממושכת יותר – 12 ימים בממוצע.

סיבוכים

סיבוכי המחלה כוללים התייבשות עקב ירידה בצריכה פומית, ובמקרים קשים נזקים לבביים, נזקים למערכת הנשימה ונזקים נוירולוגים. עם זאת, הסיבוכים הלבביים, הנשימתיים והנוירולוגים נדירים ונוטים להתרחש יותר בהדבקה על ידי נגיף שנפוץ יותר במזרח הרחוק- enterovirus A71.

בישראל כאמור, נפוצים הזנים קוקסאקי A16 וקוקסאקי A6 שגורמים למחלה קלה יותר, בין אם התייצגותה טיפוסית או לא טיפוסית. סיבוכי המחלה הקלה יותר כוללים בעיקר התייבשות וזיהום של הנגעים העוריים במידה ומתפתחות שלפוחיות שמתבקעות.

כפי שציינו לעיל, התקלפות עור כפות הידיים ו/או רגליים והרס ונשירה חולפים של הציפורניים הן סיבוכים שפירים שמופיעים בעיקר במחלה עם התייצגות לא טיפוסית.

כיצד מאבחנים את המחלה?

האבחנה של מחלת הפה והגפיים היא קלינית, כלומר מבוססת על סיפור המחלה ובדיקה גופנית של הילד.

עם זאת, במקרים בהם נדרש אישור מעבדתי ניתן להשתמש בתרבית או PCR (תגובת שרשרת של פולימראז – טכניקה מעבדתית להגברת רציפים של דנ"א בצורה מהירה) שנדגמים מהלוע, רקטום ו/או נוזל מהנגעים העוריים. PCR הינה השיטה המועדפת כיוון שהיא בעלת רגישות גבוהה יותר ובנוסף היא מהירה יותר.

טיפול

הטיפול הוא בעיקר תמיכתי וכולל טיפול בתסמינים. הוא כולל נוזלים, אנלגטיקה ותרופות מורידות חום. במידה והנגעים העורים מזדהמים ניתן לטפל באנטיביוטיקה מקומית. סיבוכים, בעיקר נוירולוגים, לבביים והתייבשות הם אינדיקציה לאשפוז.

מניעה

כמו במחלות ויראליות רבות, גם כאן למניעה תפקיד חשוב בהתמודדות עם המחלה. למרבה הצער אין חיסון כנגד מחלת הפה והגפיים. הדרך הטובה ביותר להמנע מהמחלה היא שמירה על היגיינה נאותה של הידיים, כמו גם ניקוי וחיטוי של משטחים הבאים במגע עם הפרשות גוף שונות.

בנוסף, בחוזר מנכ"ל של משרד הבריאות מפברואר 2014 מחלת הפה והגפיים צויינה כאחת המחלות שבהן נדרש שלא לשלוח את הילד למסגרת החינוכית (על מנת למנוע הדבקה) עד אשר הנגעים העוריים מתייבשים וזאת על מנת למנוע זיהום שניוני של הנגעים וכן למנוע הדבקתם של ילדים אחרים.

ומה לגבי חלב עזים? ישנם דיווחים על הקלה בכאבים בפה בעזרת שתיית חלב עזים, אך אין לכך עדות מדעית. חשוב לציין שבמידה ותנסו זאת, בדקו שהחלב עבר תהליך פסטור כדי למנוע העברת מחלות אחרות. 

בכל מקרה מומלץ להתייעץ עם הרופא המטפל בילד לפני חזרה למסגרת החינוכית.

לסיכום

  • מחלת הפה והגפיים נגרמת ע"י נגיפים ממשפחת האנטרו-וירוסים ובעיקר קוקסאקי A16 הנפוץ בישראל.

  • מחלת הפה והגפיים נפוצה בילדים (לרוב מתחת לגיל 5 שנים) ומתאפיינת בחום, תפרחת של הריריות בחלל הפה ותרפחת אופיינית של הגפיים.

  • צורת ההדבקה היא אוראלית מהפרשות מערכת העיכול או מערכת הנשימה או משלפוחית עורית שפקעה.

  • הסיבוך השכיח הוא התייבשות. במקרים קשים נזק ללב, מערכת הנשימה ולמערכת העצבית.

  • האבחון של המחלה הוא קליני על בסיס סיפור המחלה ובדיקה גופנית.

  • הטיפול הוא תמיכתי וכולל טיפול בתסמינים לרבות מתן נוזלים, משככי כאבים (אנלגטיקה) ותרופות מורידות חום (אנטיפירטי).

  • אין חיסון למחלה!

  • המניעה היא בעיקר שמירה על היגיינה.

  • אין הוכחה מדעית לכך שחלב עזים מקל על הכאבים הפה.

והכי חשוב, שנהיה בריאים!

ד"ר אשר כהן

רופא מתמחה במחלות עיניים

המרכז הרפואי לגליל, נהריה