"שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה כדבש"

בערב חג ראש השנה העברי נהוג לברך את השנה החדשה יחד עם אכילת תפוח וטבילתו בדבש, ולאחר מכן מברכים "שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה כדבש". התפוח המתוק והדבש המתוק מסמלים את המתיקות שתהיה בשנה החדשה. לכן יש הנוהגים גם לאכול עוגות דבש בחג.

כיצד מנהג אכילת התפוח בדבש קשור לרפואה ולתינוקות?

לא הרבה יודעים, אך בדבש (הטעים) ניתן למצוא נבגים של החיידק קלוסטרידיום בוטולינום (Clostridium botulinum) שיכול לייצר את הרעלן (טוקסין) בוטולינום. תינוקות עד גיל שנה אינם מוגנים מפני הנבגים! מסיבה זאת המלצות משרד הבריאות הן לאסור אכילת דבש בתינוקות עד גיל שנה!

מהו דבש?

דבש הוא בעיקרו תערובת של סוכרים. הדבש מכיל כ: 38.5% פרוקטוז, 31% גלוקוז, 17.1% מים, 7.2% מלטוז, 1.5% סוכרוז, 4.2% פחמימות אחרות ובנוסף 0.5% מינרלים, ויטמינים ואנזימים, ביניהם האנזים אינברטאז שמפרק את הסוכרוז לגלוקוז ופרוקטוז, האנזים עמילז שמפרק עמילן, האנזים קטלאז שמפרק מי חמצן ועוד… 

הדבש המוכר לנו נוצר ע"י דבורת הדבש (השייכת לסוג Apis) מאבקת הפרחים (מכילה חלבונים ומינרלים) ומהצוף של פרחים (מכיל בעיקר מים וסוכרים). בישראל דבורי הדבש נעזרות במספר צמחים: אבוקדו, חרוב, שקד, לימון, מרווה, פטל ועוד…

הדבש משמש את הדבורים עבור מזון הן לשימוש עצמי והן לזחלי הדבורים. הדבש מקור מזון טוב לאנרגיה: יש 46 קלוריות בכפית דבש (15 מ"ל).

ערך הגבה (pH או רמת חומציות) של הדבש שנמדד הינו חומצי (3-4.5) מה שמונע שגשוג מזהמים. בנוסף, אחוז המים הנמוך בדבש מונע צמיחה של עובש ולכן יכול להישמר לתקופת זמן ארוכה. מסיבות אלו לדבש יתרון כמאגר מזון.

חשיבות הדבורים בחלקאות

דבורי הדבש לא רק מייצרות דבש, הן חשובות מאוד להאבקה של צמחים רבים ובכך מאפשרות יצירת פירות! פגיעה באוכלוסיית הדבורים גורמת לפגיעה בחלקאות!
ישנו ציטוט שיוחס לאלברט איינשטיין בנושא: "ביום בו ייעלמו הדבורים, יוותרו לבני האדם רק ארבע שנים לשרוד על פני כדור הארץ" (כיום ידוע שהמשפט אינו נכתב או נאמר באופן זה על ידו).
כיום בישראל רוב דבורי הדבש הן דבורים המגודלות בכוורות למטרות מסחריות, ושונות מזן הבר הארץ הישראלי המקורי. בשנים האחרונות הצטברו עדויות כי דבורי הדבש המסחריות פוגעות בדבורי הבר ואף פוגעות בתהליך האבקה של צמחי בר מקומיים.

שימושי הדבש בקרב בני האדם

דבורי הדבש

בני האדם השתמשו בדבש כבר בתקופה קדומה מאוד. נמצאו עדויות לשימוש לפני כ-8000 שנים (מוערך שבזמן זה אוכלוסיית העולם מוערכת בכ-5-7 מיליון אנשים!). ישנן עדויות רבות לשימוש בדבש במצרים העתיקה (כ-3100 שנים לפני הספירה) הן עבור מזון, סגולות רפואיות, מטבע ומסחר, והן עבור תהליך החניטה.

כיום, נהוג להשתמש בדבש לשימושים רבים ומגוונים ביניהם: מזון, יין, סגולות רפואיות (עבור טיפול בכוויות, כאנטיביוטיקה, כתרופה לשיעול חריף וכרוני, אנטיאוקסידנטים כמניעה של סרטן ועוד), שימור, קוסמטיקה ועוד…

נציין כי למרות שנהוג לייחס לדבש סגולות רפואיות, אין מספיק עדויות שהוכיחו את האפקטיביות של השימוש בדבש למצבים רפואיים שונים.

ייצור הדבש המאסיבי מתרחש הודות לכך שהאדם הצליח לביית את דבורי הדבש בעזרת יצירת הכוורות. ייצור הדבש בעולם בשנת 2016 הסתכם בכ-1.8 מיליון טונות!

הסכנות בדבש לבני אדם

דבש יכול בעצמו להיות מסוכן עבור אנשים שהם אלרגיים לדבש, חולי סכרת ואינטראקציות של מרכיבי הדבש עם תרופות מסוימות (למשל נוגדי קרישה). בנוסף, מחקר מסוים מצא שאם הדבש נלקח בכמות רבה מאוד הוא עלול לגרום לחרדה, אינסומניה (נדודי שינה), או היפראקטיביות בכ-10% מהילדים, אך מחקר אחר ישראלי סתר ממצאים אלו.

דבש רעיל והרעלן Grayanotoxin

דבש יכול להיות מופק מצמחים רעילים ובעיקר מצמח "שושנת האלפים" (סוג צמחים שנקרא Rhododendron), אך גם מצמחים נוספים כמו: קלמיה (Kalmia latifolia וגם Kalmia angustifolia) ואזליאה. צמחים אלו כוללים חומר הנקרא Grayanotoxin שהוא רעלן עצבי (נוירוטוקסין) שהופך את הדבש לרעיל.

הרעלן Grayanotoxin פוגע בתאי עצב (נוירונים), עקב הפרעתו לפעילות תעלות נתרן תלויות מתח הנמצאות בממברנת התא.

דבש רעיל יכול לגרום לסחרחורות, חולשה, הזעה, בחילות, הקאות ובמצבים נדירים יותר אף להפרעות בקצב לב, ירידה בלחץ הדם, פרכוסים ועוד.
נדיר מאוד להיחשף אל דבש רעיל במידה וקונים דבש מסחרי.

בעוד דבש רעיל פוגע בכל הגילאים, החשש העיקרי מדבש רגיל ואכיל בתינוקות עד גיל שנה נובע עקב סיבה אחרת: נבגי החיידק קלוסטרידיום בוטולינום. 

שיהיה חג שמח ושנה טובה מתוקה, טעימה ובריאה!